על פי הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית, תפקודיו של הילד נבנים זה על גבי זה, וכישוריו והתנהגותו נקבעים ע"י יחסי הגומלין - בין הגורמים התורשתיים והמבניים שהוא מביא עמו - לבין השפעת הסביבה בה הוא חי, והתנסויותיו בה.
התנסויותיו של הילד בסביבה - חיוניות למימוש האפשרויות התורשתיות הגלומות בו בכוח. הן הכרחיות להתפתחות מוחו. טיבן של ההתנסויות ותדירותן - יקבעו במידה רבה את יעילות תפקודיו של הילד ואת איכות כישוריו המתפתחים.
הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית חוקרת את הרצף ההתפתחותי של התיפקודים, ומגלה את ההתנסויות החיוניות לבנייתם.
באבחון ובטיפול על פי הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית - מאבחנים את התפקודים ההתפתחותיים המוקדמים, שגורמים לליקויים בלמידה ובהתנהגות - ומטפלים ישירות בהם, ולא בסימפטומים החיצוניים של הליקויים.
את המחנכים ואת המטפלים מלמדת הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית מה הן ההתנסויות הסנסוריות-מוטוריות החיוניות, ואיך להשתמש בהן לפיתוח וקידום התפקודים הבסיסיים, שמהם צומחים כישורי הלמידה וההתנהגות היעילים בילד.
ביישומיה בתוך מערכת החינוך - מאפשרת הגישה לעצב סביבות למידה, המאפשרות התנסויות בסיסיות והכרחיות אלה.
הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית מהווה בסיס:

 לתוכנית לקידום כישורי הלמידה וההתנהגות המופעלת במערכת החינוך בהנחיית המרכז "כישורי למידה".

לאבחונים, לטיפולים ולהדרכות שמבצע המרכז "כישורי למידה".

למסלולי הלמידה במסגרת השתלמויות, קורסים וימי עיון המבוצעים ע"י המרכז "כישורי למידה".